פרשנות המונח "עובד" שבחוק הפטנטים

א 1767/00 רוני כהן נגד צ.א.ג תעשיות בע"מ

בין התובע, שהינו מעצב תעשייתי לבין הנתבעת, חברה לפיתוח ייצור ושיווק מוצרי פלסטיקה נכרת חוזה בעל-פה, בו התחייב התובע לפתח קווי מוצרים חדשים ולהעניק לחברה את זכויות הייצור הבלעדיות בהם, וכנגד התחייבה החברה לשלם לתובע שכר מוסכם. לטענת התובע, הוא זכאי בין היתר לתמלוגים בגין מכירות מוצרים שפיתח.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי הבעלות בקניין הרוחני היא המקנה את הזכות לתמלוגים ולא עצם מעשה הפיתוח או ההמצאה. אמנם, ככלל הממציא עצמו הוא בעל הזכות הקניינית באמצאתו, אך סעיף 132 (א) לחוק הפטנטים קובע כי אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו, הינה קניינו של המעסיק, אלא אם הוסכם ביניהם אחרת.

ע"פ האמור בדנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', אין הכרח לפרש את המונח "עובד" בצורה אחידה לכל החוקים, ויש לפרשו בהתאם לתכלית החוק הספציפי. השופטת ברון קבעה, כי לאור תכליתו של חוק הפטנטים, הרי שכאשר המעביד מספק לעובד את התנאים הדרושים לשם פיתוח האמצאה ונושא במימונם, הוא זה הזכאי ליהנות מפירות האמצאה.

בנסיבות המקרה הנדון, כאשר התשלום שקיבל התובע בגין עבודתו היה בין היתר, בגין השקעת הזמן והמאמץ האינטלקטואלי בפיתוח אמצאות, ופיתוח המוצרים נעשה תוך שימוש באמצעים הכספיים והארגוניים של החברה ובתוך מתקניה, הרי שיש לראות בתובע כעובד לעניין סעיף 132 (א) לחוק הפטנטים, ולפיכך, כיוון שלא הוכחה הסכמה אחרת, הרי שאמצאות אלה הן קניין החברה, והתובע אינו זכאי לתמלוגים בגינן.

א 1767/00 רוני כהן נגד צ.א.ג תעשיות בע"מ

למדור תקשורת וקניין רוחני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.